הקדמת המעתיק רבי יהודה אלחריזי ז"ל

נאום יהודה בן שלמה הספרדי, הידוע - בן חריזי. 
נקרא נקראתי בעיר מרשיליא אשר על מבואות ים יושבת. ובית נתיבות ניצבת. ובמבחר המקומות נחצבת. ושמעה יוצא בכל הארץ. ואליה גוים יבואו מאפסי ארץ, ושם קהל גדול מזרע הקודש. עובדי עבודת הקודש. מלאכתם מלאכת ה'. וערב ובוקר שתולים בבית ה'. עולים במעלות גבוהים. אנשי חיל יראי אלוהים. עומדים באורחות יושר ומעמידין. ומעלין בקודש ואין מורידין, ותהי עלי שם יד רבותיי אציליה ושועיה. נקובי ראשית בחכמה וידועיה. לפרש להם בלשון הקודש, פירוש המשניות שחיבר רב הגדול נר ישראל. וברבוץ התורה משנה ליקותיאל. הוא עץ הדעת אשר תאווה הוא לעיניים. כגן ה' כארץ מצרים. אשר העלה מזוהר התלמוד מנורות. והיו למאורות. לפקוח עיניים עיוורות. המחזיקים ידי גלות ספרד ופתח קבריהם. ונפח רוח חכמה בהם. ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם. רבנא משה נ"ר, בן הרב רבי מימון ז"ל. לרב משה, יהודה כל מחבר ולפי מעיניו ידום ויחשה. נביא חכמות שמו נקרא, ולא קם נביא חכמות בישראל כמשה, וכאשר דבריהם הבינותי, חשתי ולא התמהמהתי, ומצותם הקימותי. והעתקתי פרוש זה הרב, ללשון הקודש מלשון ערב. והפכתי מאוריו למזרח מן המערב. והשיבותי אל שפתנו הפניניה הפנימה החודרת. שפת ידיעת מליצתו החיצונה, הקיצונה במחברת. והעתקתיו מלשון קדר הקודרת, אל לשון הזהב והאדרת. כי קנאתי לאלה הפרושים אשר ילדה התורה, ולהם משפט הבכורה. ויולדו על ברכי הגר שפחת שרה, ותהי שרה עקרה. ותמהתי ואמרתי איך קודש וחול יחד נחבר וימשך ואיזה דרך ישכון אור וחושך. אבל כוונת החכם הייתה לתת לפתאים ערמה, ולא חיברו כי אם לאשר לא ידעו לשון הקודש, כי אם הגרית. ולשונם חצי מדברת אשדודית. ואינם מכירים לדבר לשון יהודית, ועל כן התאמצתי. ועוז התאזרתי. והסירותי מאמר קדוש מלשונות זרים. ויצא למלוך מבית האסורים. ורחץ במים טהורים. ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים. ומיליו באמרי צחות העתקתי. ובצוף לשון קודש טעמו המתקתי, וזה משפט ההעתקה אשר אני נוטה אליה, והדרך אשר אנכי הולך עליה. אני מעתיק ברוב המקומות מילה כנגד מילה. אבל ארוץ להשיג העניין תחילה. ולא אחדל לרדוף אחריו ולעוללהו במסילה, עד המקום אשר היה שם אוהלו בתחילה. וכשאמצא בלשון ערב מלה בודדת, ועלי מורדת, ודרך מרי לוקחת, כשפחה בורחת - חלוצי זממי ירדפוה עד השברים. וכל רודפיה השיגוה בין המצרים. וכשיזדמן לי בלשון קודש מילה קשה, בזולתה אמירנה. ומגבירה אסירנה. ומלכותה אתן לרעותה הטובה ממנה. וכל מילה מלשון ערב אשר אני רוצה לפרש, אזמן לה ארבע מילות או שלוש. והטובה אשר בכולן אדרוש, אבחור דרכם ואשב ראש. ומלשון קודש מיליו המתוקים אלקט ואחטוף. ומראש יונקותיו רך אקטוף. כדי שיהיו דבריו נכנסין בלב המאזין. וכולם נכוחים למבין, וחכמי כל אומה הסכימו, כי אין לאדם להעתיק ספר עד ידע שלושה דברים, סוד הלשון אשר יעתיק מגבוליה. וסוד הלשון אשר הוא מעתיק אליה. וסוד החכמה אשר הוא מפרש מיליה. ובשלושה אלה חבל המליצה ירתק. והחוט המשולש לא במהרה ינתק. ואם לבי מן החכמה נעור וריק כגפן בוקק, והדעת ממני נשגבה, ועד השלושה לא בא - אשיב כל מאודי לשמור העניין, ולתקון הבניין. וזה יהיה קרבן שגגתי, ובשניהן אצא ידי חובתי, והאל המגלה עלומים, ומרנין לשון אילמים, ינצור לשוני בהגיוני. ויהיה עם פי בהטיפי. ויהיו לרצון אמרי פי. כמו שידעתי, כי חנוניו הם חנונים. ומלומדיו הם מלומדים. כמו שנאמר, ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך, וקראתי בשם ה' לפניך, וחנותי את אשר אחון, וריחמתי את אשר ארחם, (שמות לג, יט): 

 

 

Foreword [to Mishna] by Rabeinu Moshe bar Maimon of blessed memory from [his commentary on] order Zeraim

 

[Another name: Preface to Commentary on Mishna]

 

Foreword by Translator Rabbi Yehuda Alcharizi of blessed memory

 

Translated into English by Veniamin Zakharin

 

Edited by Jeff Schwartz and Alexander Zakharin

 

The word of Yehuda ben Shlomo from Spain, known as the son of Charizi. I happened to be in the city of Marseille which sits at the entrances of the Sea. It stands at a crossroads. It is hewn in the choicest of places. Its fame spreads throughout the world. Nations come to it from the ends of the earth, and a large community from the Holy seed exists there. Those who perform the Sacred Service - their work is the Lord’s work. Both in the evening and in the morning they are planted in the Lord’s House. They ascend lofty heights. Men of substance who are G-d-fearing. Who  firmly stand in the ways of uprightness. And ascending in sanctity and not descending; and the hand of my teachers, noble and magnanimous people of [the city], came upon me there. [Who are] called the best in the wisdom and knowing it. To explain to them, in the Sacred Tongue, the Commentary to Mishna composed  by the Great Rabbi, Light of Israel. Who in disseminating Torah is second to Yekutiel [1]. It is a Tree of Knowledge, a delight to the eyes. Like the Garden of the Lord, like the land of Egypt. Who kindled menorahs from the splendor of Talmud. And they became luminaries. In order to open blind eyes. [Luminaries] that strengthen the exiles from Spain, and open their graves [in order to let them go out]. And he breathed the Spirit of Wisdom  into them. And the Spirit entered them, and they came to life and rose to their feet. Moshe is our teacher, may the Merciful One protect him, son of Rabbi Maimon of blessed memory. Every author will praise Rabbi Moshe, and in the face of his life-giving wellsprings [that author] will become silent and remain that way. He is called by the name Prophet of Wisdoms, and there was no other Prophet of Wisdoms  who arose in Israel like Moshe, and when I understood the words of [his wisdoms], I hastened and did not delay, and fulfilled the commandments [I found in] these [words]. I translated this commentary by the Rabbi into the Holy tongue from Arabic. And I turned its luminaries to the East from the West. I returned [it] to our pearl-like language which penetrates the essence – to the language [requiring] knowledge of its intricate riddles that [only mention some] external [detail], the fringe of needlework. I translated it from the dismal language of Kedar into the language of gold and splendor. For I became jealous of these commentaries that Torah has produced, - they have the right of firstborn. They were born on the knees of Hagar, Sarah’s servant, while Sarah was childless. And I was surprised and said, “How are the Holy and the profane able to join, and in what way can Light and darkness dwell together?” But the intention of the sage was to educate simple people, and he composed [his commentary] solely for people who do not know the Holy tongue but know only the language of Hagar. Their language sounds half Ashdodian. They do not know how to speak the language of Jews, and because of this I gained strength and girded myself with might. I removed Sacred speech from foreign languages - and it went out of prison in order to reign, and washed in clean waters. It took off its garments, and put on other ones. And I translated its words into [language of] pure sayings. I sweetened its taste with the nectar of the Holy tongue. These are the rules of translation I adhere to, and this is the path I follow: in most places I translate verbatim. But first I have to expeditiously grasp the idea. I will not stop chasing after it and gleaning it on the road until I reach the original location of its tent. When I find one word in the Arabic language, and it turns against me, and takes a path of rebellion like a fugitive maid, then my merciless soldiers will chase it until it is smashed, and all its pursuers will overtake it when it is in trouble. When a word of the Holy tongue happens to be difficult for me, I will replace it with another one. And deprive it of its royal title. And I will give its royal position to its peer that is better than it. And I will select four or three words for each Arabic word that I want to explain. And I will seek out the best of them, and I will choose their way and sit at the head. I will collect and capture sweet words of the Holy tongue, and I will crop off from the topmost of its young twigs a tender one, so that its words enter the heart of the person who is listening. And so that they are all true to the one who understands. The sages of each nation agree that a man is unable to translate a book before he knows three things: the fundamentals of the language he will translate from, the fundamentals of the language he translates into, and the fundamentals of the wisdom that the words he explains belong to. The thread of narration rests on these three things, and a three-stranded cord will not quickly be broken. And if my heart is deprived of the wisdom and becomes shaken out and empty like a fruitless vine, and the knowledge becomes too exalted for me, and I do not attain these three things, I will again seek to attain them and to repair the [damaged] structure with all my strength. And this will be a sacrifice for my error, and by these two [actions] I will atone, and G-d who reveals the concealed and gives joy to the tongue of mute people, will guard my language in my thoughts. And He will be with my lips when I am preaching. And may sayings of my mouth be accepted favorably. As I know, His favors are [real] favors. And those who are taught by Him are [really] taught. According to the words [of Torah]: And He said: "I will let all My goodness pass before you; I will proclaim the name of the Lord before you, and I will be gracious unto him to whom I will be gracious, and I will be merciful unto him to whom I will be merciful." (Shemot 33, 19).

 

Translator’s note

-----------------------

[1] Yekutiel (Divrei haYamim 1, 4, 18) is a name of Moshe according to Megila 13A.

 

הקדמה לרבינו משה בר מיימון ז״ל מסדר זרעים

 

Foreword [to Mishna] by Rabeinu Moshe bar Maimon of blessed memory from [his commentary on] order Zeraim

 

[Another name:

 

הקדמה לפירוש המשנה

 

Preface to Commentary on Mishna]

 

הקדמת המעתיק רבי יהודה אלחריזי ז"ל

 

Foreword by Translator Rabbi Yehuda Alcharizi of blessed memory

 

המעתיק

 

Literally: copyist

 

נאום יהודה בן שלמה הספרדי, הידוע - בן חריזי.

 

The word of Yehuda ben Shlomo from Spain, known as the son of Charizi.

 

נקרא נקראתי בעיר מרשיליא אשר על מבואות ים יושבת.

 

I happened to be in the city of Marseille which sits at the entrances of the Sea.

 

נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ

 

Shmuel 2, 1, 6 (As I chanced to be upon Mt Gilboa)

 

מרשיליא

 

Marseille (this spelling is not available in dictionaries but the name of the letter by Rambam

 

איגרת לקהל מרשיליא

 

is translated: Letter to the Community of Marseille).

 

הַיֹּשֶׁבֶת עַל מְבוֹאֹת יָם

 

Yechezkel 27, 3 (that sits at the entrances of the Sea).

 

ובית נתיבות ניצבת.

 

It stands at a crossroads.

 

בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה.

 

Mishlei 8, 2 – At the crossroads it stands.

 

ובמבחר המקומות נחצבת.

 

It is hewn in the choicest of places.

 

מבחר

 

Something chosen, selected. For example:

 

בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ

 

In the choicest of our burial places bury your dead (Bereyshit 23, 6)

 

חצב

 

Hew in rock. For example: Hewn cisterns (or wells) that you did not hew (Dvarim 6, 11)

 

 

ושמעה יוצא בכל הארץ.

 

Its fame spreads throughout the world.

 

וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ

 

His fame is throughout the entire land (or earth) (Yehoshua 6, 27)

 

ואליה גוים יבואו מאפסי ארץ, ושם קהל גדול מזרע הקודש.

 

Nations come to it from the ends of the earth, and a large community from the Holy seed exists there.

 

אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ

 

To You nations will come from the ends of the earth (Yirmeyahu 16, 19).

 

זֶרַע קֹדֶשׁ

 

Holy seed (literally: seed of Sanctity): The holy seed is its trunk (Yeshayahu 6, 13). And the holy seed has become mingled with the peoples of the lands (Ezra 9, 2).

 

עובדי עבודת הקודש.

 

Those who perform the Sacred Service

 

עבודת הקודש

 

the Sacred Service (translation of Bamidbar 7,9 in Artscroll Chumash) (literally: the service of Sanctity). Other translations (service of sanctuary (or Holy) – Shemot, 36, 1 and 3) the work involving the holy [objects] (Bamidbar 7,9 in Judaica Press edition), service of the holy things (Bamidbar 7,9 in Soncino).

 

מלאכתם מלאכת ה'.

 

Their work is the Lord’s work.

 

מְלֶאכֶת יְהֹוָה

 

Lord’s work – Yirmeyahu 48,10.

וערב ובוקר שתולים בבית ה'.

 

Both in the evening and in the morning they are planted in the Lord’s House.

 

שְׁתוּלִים בְּבֵית יְהֹוָה

 

Planted in the Lord’s House – Tehilim 92, 14.

 

עולים במעלות גבוהים.

 

They ascend lofty heights.

 

אנשי חיל יראי אלוהים.

אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים

 

Men of substance who are G-d-fearing – Shemot 18, 21.

 

 

 

עומדים באורחות יושר ומעמידין.

 

Who firmly stand in the ways of uprightness.

 

אָרְחוֹת ישֶׁר

 

Ways of uprightness – Mishlei 2, 13.

 

מעמידין

 

In Tanach the most simple meaning of this verb is “to place something upright”. Therefore it always requires a direct object. The only exception:

 

וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָיָה מַעֲמִיד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם עַד הָעָרֶב

 

And the king of Israel was standing in the chariot against the Arameans until evening (Divrei haYAmim 2, 18, 34). Based on this I treat the word

 

מעמידין

 

as having intensifying, emphasizing value: Who firmly stand in the ways of uprightness. However the verse Divrei haYAmim 2, 18, 34 almost copies the verse Melachim 1, 22, 35:

 

וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם

 

“And the king was standing in the chariot against the Aram”. During copying the rare form

 

מָעֳמָד

 

becomes a more common form

 

מַעֲמִיד

 

ומעלין בקודש ואין מורידין, ותהי עלי שם יד רבותיי אציליה ושועיה.

 

And ascending in sanctity and not descending (Megilla 9B, in Russian footnotes I gave the translation of the related fragment of Gemara) ; and the hand of my teachers, noble and magnanimous people of [the city], came upon me there.

 

וַתְּהִי עָלַי שָׁם יַד יְהֹוָה

 

And the hand haShem came upon me there – Yechezkel 3, 22.

 

אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ

 

[You] Whom I grasped from the ends of the earth, and from its nobles I called you – Yeshayahu 41, 9.

 

וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ

 

Nor shall a deceitful person be said to be magnanimousYeshayahu 32, 5.

 

נקובי ראשית בחכמה וידועיה.

 

[Who are] called the best in wisdom and knowing it.

 

נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם

 

Those called the best of the nations – Amos 6, 1.

 

הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי

 

[Let him praise himself for] understanding and knowing MeYirmeyahu 9, 23

 

לפרש להם בלשון הקודש, פירוש המשניות שחיבר רב הגדול נר ישראל.

 

To explain to them, in the Sacred Tongue, the Commentary to Mishna composed  by the Great Rabbi, Light of Israel.

 

 

נֵר יִשְׂרָאֵל

 

The Light of Israel – Shmuel 2, 21, 17.

 

וברבוץ התורה משנה ליקותיאל.

 

Who in Disseminating Torah is second to Yekutiel. (in Russian footnotes I gave the translation of the fragment of Gemara (Megilla 13A) that explains the name Yekutiel).

 

כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ

 

For Mordechai the Jew is second to king Achashverosh (Ester 10, 3)

 

יְקוּתִיאֵל

 

YekutielDivrei haYamim 1, 4, 18. According to Megila 13A, this is another Moshe’s name.

 

הוא עץ הדעת אשר תאווה הוא לעיניים

 

It is a Tree of Knowledge, a delight to the eyes.

 

תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם

 

It is a delight to the eyes – Bereyshit 3, 6.

 

כגן ה' כארץ מצרים.

 

Like the Garden of the Lord, like the land of Egypt.

 

כְּגַן יְהֹוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם

 

Like the Garden of the Lord, like the land of Egypt (Bereyshit 13, 10).

 

אשר העלה מזוהר התלמוד מנורות.

 

Who kindled menorahs from the splendor of Talmud.

 

והיו למאורות.

 

אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ

 

He lit the lamps toward the face of the menorah (Bamidbar 8, 3).

 

And they became luminaries

 

וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת

 

And they will become luminaries – Bereyshit 1, 15

 

לפקוח עיניים עיוורות.

 

In order to open blind eyes

 

לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת

 

Yeshayahu 42, 7.

 

המחזיקים ידי גלות ספרד ופתח קבריהם.

 

[Luminaries] that strengthen the exiles from Spain, and open their graves [in order to let them go out].

 

וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי: וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם

 

Then you shall know that I am the Lord, when I open your graves and lead you up out of your graves as My people. And I will put My spirit into you, and you shall live – Yechezkel 37, 13 – 14.

 

ונפח רוח חכמה בהם.

 

And he breathed the Spirit of Wisdom into them.

 

אוֺ נָפחוּ רוּח אֱלֹהִים בּוֺ

 

Or they breathed the Spirit of G-d into him (Shlomo ibn Gvirol, His songs, edited by Bialik and Ravnitsky, 1924 – 1925, v.1, 11, example from Milon Even Shoshan)

 

ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם.

 

And the Spirit entered them, and they came to life and rose to their feet.

 

וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם

 

Yechezkel 37, 10

 

רבנא משה נ"ר, בן הרב רבי מימון ז"ל

 

Moshe is our teacher, may the Merciful One protect him, son of Rabbi Maimon of blessed memory.

 

לרב משה, יהודה כל מחבר ולפי מעיניו ידום ויחשה.

 

Every author will praise Rabbi Moshe, and in the face of his life-giving wellsprings [that author] will become silent and remain that way

 

[Explanation to my translation: 1) In Tanach

 

מעין

 

Means a source of water, and according to Concordantzya Chadashah Even Shoshan: life-giving wellspring. Besides, in some places on the net word

 

ולפני

 

is used instead of

 

ולפי

 

]

 

נביא חכמות שמו נקרא, ולא קם נביא חכמות בישראל כמשה, וכאשר דבריהם הבינותי, חשתי ולא התמהמהתי, ומצותם הקימותי.

 

He is called by the name Prophet of Wisdoms, and there was no other Prophet of Wisdoms who arose in Israel like Moshe, and when I understood the words of [his wisdoms], I hastened and did not delay, and fulfilled the commandments [I found in] these [words].

 

וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה

 

And there was no other prophet who arose in Israel like Moshe – Dvarim 34, 10.

 

חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי

 

I hastened and did not delay – Tehilim 119, 60.

 

הֵקִימוּ בְּנֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אֶת מִצְוַת אֲבִיהֶם

 

 The sons of Jonadab the son of Rechab have performed the commandment of their father (Yirmeyahu 35, 16)

 

והעתקתי פרוש זה הרב, ללשון הקודש מלשון ערב.

 

I translated this commentary by the Rabbi into the Holy tongue from Arabic.

 

והפכתי מאוריו למזרח מן המערב.

 

And I turned its luminaries to the East from the West.

 

והשיבותי אל שפתנו הפניניה הפנימה החודרת.

 

I returned [it] to our pearl-like language which penetrates the essence.

 

 

חֶרֶב חָלָל הַגָּדוֹל הַחֹדֶרֶת לָהֶם

 

The sword of the great slaughter, which penetrates inside them (Yechezkel 21, 19)

 

שפת ידיעת מליצתו החיצונה, הקיצונה במחברת.

 

To the language [requiring] knowledge of its intricate riddles that [only mention some] external [detail], the fringe of needlework.

 

הֲלוֹא אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ

 

 

Shall not all these take up a parable against him and a figure of a riddle against him? (Havakuk 2, 6)

 

לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה

 

To understand an allegory and a figure (Mishlei 1,6)

 

הַקִּיצֹנָה בַּמַּחְבָּרֶת

 

Outside part of needlework (Shemot 36, 17)

 

והעתקתיו מלשון קדר הקודרת, אל לשון הזהב והאדרת.

 

I translated it from the dismal language of Kedar into the language of gold and splendor.

 

קֹדֵר

 

Gloomy (Tehilim 35, 14).

 

אַדַּרְתָּם

 

Their splendor (Zecharya 11, 3).

 

כי קנאתי לאלה הפרושים אשר ילדה התורה, ולהם משפט הבכורה.

 

For I became jealous of these commentaries that Torah has produced, - they have the right of firstborn.

 

מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה

 

The right of firstborn (Dvarim 21, 17).

 

ויולדו על ברכי הגר שפחת שרה, ותהי שרה עקרה.

 

They were born on the knees of Hagar, Sarah’s servant, while Sarah was childless.

 

יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף

 

Were born on Joseph’s knees (Bereyshit 50, 23)

 

הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי

 

Hagar, Sarai’s servant (Bereyshit 16, 8)

 

ותמהתי ואמרתי איך קודש וחול יחד נחבר וימשך ואיזה דרך ישכון אור וחושך.

 

And I was surprised and said, “How are the Holy and the profane able to join, and in what way can Light and darkness dwell together?”

 

אבל כוונת החכם הייתה לתת לפתאים ערמה, ולא חיברו כי אם לאשר לא ידעו לשון הקודש, כי אם הגרית.

 

But the intention of the sage was to educate simple people, and he composed [his commentary] solely for people who do not know the Holy tongue but know only the language of Hagar.

 

 

לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה

 

To educate simple people (Mishlei 1, 4).

 

ולשונם חצי מדברת אשדודית. ואינם מכירים לדבר לשון יהודית, ועל כן התאמצתי. ועוז התאזרתי.

 

Their language sounds half Ashdodian. They do not know how to speak the language of

Jews, and because of this I gained strength and girded myself with might.

 

וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית

 

Their children speak half Ashdodian. And they do not know how to speak the language of

Jews (Nechemya 13, 24).

 

עֹז הִתְאַזָּר

 

He has girded Himself with might (Tehilim 93, 1)

 

והסירותי מאמר קדוש מלשונות זרים.

 

I removed Sacred speech from foreign languages.

 

וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ

 

And will remove illness from your midst (Shemot 23, 25).

 

ויצא למלוך מבית האסורים.

 

And it went out of prison in order to reign.

 

ורחץ במים טהורים.

 

And washed in clean waters.

 

ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים.

 

It took off its garments , and put on other ones.

 

וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים

 

He shall then take off his garments and put on other garments. (Vayikra 6, 4).

 

ומיליו באמרי צחות העתקתי.

 

And I translated its words into [language of] pure sayings.

 

ובצוף לשון קודש טעמו המתקתי, וזה משפט ההעתקה אשר אני נוטה אליה, והדרך אשר אנכי הולך עליה.

 

I sweetened its taste with the nectar of the Holy tongue; these are the rules of translation I

adhere to, and this is the path I follow.

 

אני מעתיק ברוב המקומות מילה כנגד מילה.

 

In most places I translate verbatim

 

אבל ארוץ להשיג העניין תחילה.

 

But first I have to expeditiously grasp the idea.

 

ולא אחדל לרדוף אחריו ולעוללהו במסילה, עד המקום אשר היה שם אוהלו בתחילה.

 

I will not stop chasing after it and gleaning it on the road until I reach the original location of its tent.

 

וַיְעֹלְלֻהוּ בַּמְסִלּוֹת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ

 

And they gleaned of them in the highways five thousand men (Shofetim 20,45).

 

וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל

 

And he went on his journeys, from the south and until Beth El, until the place where his tent had been at the beginning, between Beth El and Ai  (Bereyshit 13, 3).

 

וכשאמצא בלשון ערב מלה בודדת, ועלי מורדת, ודרך מרי לוקחת, כשפחה בורחת - חלוצי זממי ירדפוה עד השברים.

 

When I find one word in the Arabic language, and it turns against me, and takes a path of rebellion like a fugitive maid, then my merciless soldiers will chase it until it is smashed.

 

וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד הַשְּׁבָרִים

 

And they chased them from before the gate until they were smashed (Yehoshua 7, 5; “until they were smashed” corresponds to Rashi’s understanding. Even Shoshan gives two translations: 1. To Shebarim (where Shebarim is the name of place). 2. To the quarry).

 

וכל רודפיה השיגוה בין המצרים.

 

And all its pursuers will overtake it when it is in trouble.

 

כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים

 

All her pursuers overtook her when she was in trouble (Eicha 1, 3).

 

כשיזדמן לי בלשון קודש מילה קשה, בזולתה אמירנה.

 

When a word of the Holy tongue happens to be difficult for me, I will replace it with another one.

 

ומגבירה אסירנה.

 

And deprive it of its royal title.

 

אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה

 

He deprived his mother of her royal title (Melachim 1, 15, 13).

 

ומלכותה אתן לרעותה הטובה ממנה.

 

And I will give its royal position to its peer that is better than it.

 

וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה

 

And let the king give her royal position to her peer who is better than she (Ester 1, 19).

 

כל מילה מלשון ערב אשר אני רוצה לפרש, אזמן לה ארבע מילות או שלוש.

 

And I will select four or three words for each Arabic word that I want to explain.

 

והטובה אשר בכולן אדרוש, אבחור דרכם ואשב ראש.

 

And I will seek out the best of them, and I will choose their way and sit at the head.

 

אֶבְחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ

 

I would choose their way and sit at the head (Iyov 29, 25).

 

ומלשון קודש מיליו המתוקים אלקט ואחטוף

 

I will collect and capture sweet words of the Holy tongue.

 

ומראש יונקותיו רך אקטוף

 

And I will crop off from the topmost of its young twigs a tender one

 

מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו רַךְ אֶקְטֹף

 

I will crop off from the topmost of its young twigs a tender one (Yechezkel 17, 22).

 

כדי שיהיו דבריו נכנסין בלב המאזין.

 

So that its words enter the heart of the person who is listening.

 

וכולם נכוחים למבין, וחכמי כל אומה הסכימו, כי אין לאדם להעתיק ספר עד ידע שלושה דברים, סוד הלשון אשר יעתיק מגבוליה.

 

And so that they are all true to the one who understands. The sages of each nation agree that a man is unable to translate a book before he knows three things: the fundamentals of the language he will translate from.

 

כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין

 

They are all true to the understanding one (Mishley 8, 9)

 

וסוד הלשון אשר הוא מעתיק אליה.

 

The fundamentals of the language he translates into.

 

וסוד החכמה אשר הוא מפרש מיליה.

 

And the fundamentals of the wisdom that the words he explains belong to.

 

ובשלושה אלה חבל המליצה ירתק.

 

The thread of narration rests on these three things.

 

עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף

 

Before the silver cord snaps (more literally: as far as the silver cord is intact) (Kohelet 12, 6).

 

וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק

And a three-stranded cord will not quickly be broken (Kohelet 4, 12).

 

ואם לבי מן החכמה נעור וריק כגפן בוקק, והדעת ממני נשגבה, ועד השלושה לא בא - אשיב כל מאודי לשמור העניין, ולתקון הבניין.

 

And if my heart is deprived of the wisdom and becomes shaken out and empty like a fruitless vine, and the knowledge becomes too exalted for me, and I do not attain these three things, I will again seek to attain them and to repair the [damaged] structure with all my strength.

 

גַּם חָצְנִי נָעַרְתִּי וָאֹמְרָה כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים אֶת כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ וּמִיגִיעוֹ וְכָכָה יִהְיֶה נָעוּר וָרֵק

 

I also shook out my garment and said, "So shall God shake out any man who does not fulfill this matter, from his house and from his toil, so shall he be shaken out and empty." (Nechemya 5, 13)

 

גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה לּוֹ

 

Israel is a vine devoid of fruit fitting for it (Hoshea 10, 1)

 

פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ

 

Knowledge is astounding me, it’s too exalted, I cannot attain it (Tehilim 139, 5).

 

וזה יהיה קרבן שגגתי, ובשניהן אצא ידי חובתי, והאל המגלה עלומים, ומרנין לשון אילמים, ינצור לשוני בהגיוני.

 

And this will be a sacrifice for my error, and by these two [actions] I will atone, and G-d who reveals the concealed and gives joy to the tongue of mute people, will guard my language in my thoughts.

 

לא יצא ידי חובתו

 

Did not fulfill his obligation (Brachot 40B) [I believe Alcharizi is using

 

חובתי

 

in the meaning “my guilt” and “fulfill obligation” becomes “atone”]

 

שַׁתָּה עֲו‍ֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ

 

You have placed our iniquities before You, our concealed sins before the light of Your countenance (Tehilim 90, 8). [“Our concealed sins” is an interpretation in Milon Even Shoshan]

 

ומרנין אילמים

 

And Giving joy to mute people (Siddur Rabbi Saadiyah Gaon)

 

וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם

 

And the tongue of the mute will sing (Yeshayahu 35, 6)

 

ויהיה עם פי בהטיפי.

 

And He will be with my lips when I am preaching.

 

ויהיו לרצון אמרי פי

 

And may sayings of my mouth be accepted favorably.

 

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי

 

May the sayings of my mouth be accepted favorably (Tehilim 19, 15).

 

כמו שידעתי, כי חנוניו הם חנונים

 

As I know, His favors are [real] favors.

 

ומלומדיו הם מלומדים.

 

And those who are taught by Him are [really] taught.

 

כמו שנאמר, ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך, וקראתי בשם ה' לפניך, וחנותי את אשר אחון, וריחמתי את אשר

ארחם, (שמות לג, יט):

 

According to the words [of Torah]: And He said: "I will let all My goodness pass before you; I will proclaim the name of the Lord before you, and I will be gracious unto him to whom I will be gracious, and I will be merciful unto him to whom I will be merciful." (Shemot 33, 19)

 

וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהֹוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם

 

And He said: "I will let all My goodness pass before you; I will proclaim the name of the Lord before you, and I will be gracious unto him to whom I will be gracious, and I will be merciful unto him to whom I will be merciful." (Shemot 33, 19)

 

(According to Rashi: and I will be gracious when I will be gracious, and I will be merciful when I will be merciful).